תלמוד ירושלמי תענית
קִרְייָא מְסַייֵעַ לְרִבִּי יוֹחָנָן וַיְהִ֗י מִמָּֽחֳרַ֤ת הַחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי. אִין תִּימַר. תְּרֵין יַרְחִין הֲווֹן. וְהָא כְתִיב מַדּ֜וּעַ לֹא־בָ֧א בֶן־יִשַׁ֛י גַּם־תְּמ֥וֹל גַּם־הַיּ֖וֹם אֶל־הַלָּֽחֶם׃ אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר בָּא. רִבִּי יוֹחָנָן מְפַקֵּד לִכְנִישְׁתָּא דִכוּפְרָא. סַבּוֹן מֵעוֹל עַד דּוּ אִימָמָא וְאַתּוּן אָֽמְרִין זְמַנּוֹ וְעִיבּוּרוֹ.